המדריך המלא והמעשי לעסקים לפרסום בגוגל בישראל ב-2026
אם אתם מחפשים לקוחות בישראל, יש סיכוי גבוה שהמסע שלהם מתחיל בתיבה אחת: החיפוש בגוגל. לפי StatCounter, לגוגל יש כ- 98.22% מנתח שוק החיפוש בישראל ( All Platforms ) בדצמבר 2025. בדסקטופ הנתון נמוך יותר (כ- 94.23% ), ובמובייל הוא גבוה יותר (כ- 99.47% ). מקור: StatCounter Search Engine Market Share in Israel ינואר 2026…
פרסום בגוגל לעסקים - תמונת הנושא של המדריך המלא והמעשי לפרסום בגוגל בישראל ב-2025 עם גביע זהב המסמל הצלחה.
אם אתם מחפשים לקוחות בישראל, יש סיכוי גבוה שהמסע שלהם מתחיל בתיבה אחת: החיפוש בגוגל. לפי StatCounter, לגוגל יש כ-98.22% מנתח שוק החיפוש בישראל (All Platforms) בדצמבר 2025. בדסקטופ הנתון נמוך יותר (כ-94.23%), ובמובייל הוא גבוה יותר (כ-99.47%). מקור: StatCounter, Search Engine Market Share in Israel ינואר 2026
מה זה אומר בפועל? ש״פרסום בגוגל״ הוא לא עוד ערוץ שיווקי נחמד, אלא דרך ישירה להופיע בדיוק ברגע שבו לקוח מחפש פתרון, ספק או מחיר.
למה דווקא Google Ads עובד כל כך טוב לעסקים ישראליים?
Marketing מסוג Pull (משיכה): אתם מצטרפים לשיחה שהלקוח כבר התחיל. הוא לא "גולל ונחמד לו" – הוא מחפש. לדוגמה: מי שננעל מחוץ לבית לא מתחיל בסרטון בטיקטוק; הוא מחפש "מנעולן עכשיו".
תחרות היא לא רק כסף: בכל חיפוש מתקיים מכרז שבו גוגל שוקלת לא רק את הצעת המחיר, אלא גם
(כמו שיעור הקלקה צפוי, רלוונטיות מודעה וחוויית דף נחיתה), הקשר החיפוש וההשפעה הצפויה של פורמטים ונכסים נוספים.
(נצלול לזה לעומק בפרק 2. הערת ביניים חשובה:
Quality Score (1-10) הוא בעיקר מדד אבחוני בתוך החשבון – לא "כפתור קסם" שמכפיל את הביד.
)
פוטנציאל רווחיות גבוה – אבל תלוי בכם: בקמפיינים מנוהלים היטב, ובענפים עם מרווח בריא, אפשר להגיע ל-ROAS/ROI גבוה. אבל אין "מספר קסם" שמתאים לכולם – הכול תלוי במרווח, בתחרות, באיכות הלידים ובמדידה.
דיסקליימר קצר (חשוב): הדוגמאות במדריך נועדו ללמידה. אין הבטחת תוצאות, ובכל ענף המדדים שונים.
איך המדריך בנוי ומה תקבלו ממנו?
המדריך בנוי מ-11 פרקים, אבל כדי שיהיה קל להתמצא, אפשר לחשוב עליו כ-5 חלקי-על:
יסודות ותמונה רחבה (פרקים 1-2): המערכת האקולוגית של גוגל, ואיך המכרז של Google Ads עובד באמת.
תכנון לפני שמוציאים כסף (פרקים 3-4): תקציב ריאלי ומחקר מילות מפתח בשוק הישראלי.
הקמה מעשית (פרק 5): הקמפיין הראשון שלכם – צעד-אחר-צעד.
מדידה ואופטימיזציה (פרקים 6-8): המרות, GA4, פרטיות, ומה עושים בשבוע הראשון כדי לא "לשרוף" תקציב.
אתם יודעים כמה שווה לכם ליד טוב? (לא "ליד" – לקוח)
יש מי שחוזר מהר ללידים? בישראל מהירות תגובה היא חצי עסקה.
יש לכם דרך למדוד איכות ליד? אפילו מינימלית (CRM / תיוג שיחות / גוגל שיט).
אם אתם מרגישים שחלק מזה עדיין לא סגור – אל דאגה. המדריך בנוי כך שתוכלו לסגור פערים בהדרגה.
רוצים לקצר תהליך או לוודא שהכול מוקם נכון מהיום הראשון? תוכלו להיעזר בשירות פרסום בגוגל לעסקים שלנו, או פשוט להשאיר פרטים ונכוון אתכם למסלול המתאים. קישור פרסום בגוגל לעסקים | יצירת קשר
פרק 1: המערכת האקולוגית של גוגל לעסקים בישראל
לפני שמקימים קמפיין ראשון, כדאי להבין את "המגרש" שבו אתם משחקים. גוגל היא לא רק Google Ads – היא אוסף של כלים שמתחברים יחד: חלקם חינמיים (אורגני), חלקם בתשלום (ממומן), וחלקם הם תשתית מדידה ונתונים.
בפרק הזה נשים שלושה עוגנים שיעזרו לכם להתחיל חכם:
Google Business Profile – הנוכחות המקומית החינמית (קריטי לעסקים עם אזור שירות/סניף).
Google Ads – האצה ממומנת שמביאה תוצאות מהר, כשעושים אותה נכון.
SEO + PPC – שילוב שמייצר גם נפח עכשיו וגם יציבות לטווח ארוך.
1.1 הבסיס: פרופיל עסק בגוגל (Google Business Profile) – דלת הכניסה החינמית
אם העסק שלכם מקומי (קליניקה, מוסך, מסעדה, נותן שירות באזור), פרופיל עסק בגוגל הוא אחד הנכסים הכי משתלמים שתוכלו לבנות – גם אם אתם לא מפרסמים שקל.
מה אתם מרוויחים מזה?
נראות בחיפוש המקומי ובמפות: הופעה ב-Google Maps ובתוצאות "העסקים במפה" (Local Pack).
אמון דרך ביקורות: ביקורות ודירוגים הם "מטבע" ישראלי חשוב. תגובה מקצועית לביקורת שלילית לא פחות חשובה מאיסוף ביקורות חיוביות.
שליטה במידע: שעות פתיחה, שירותים, אזור שירות, תמונות, שאלות ותשובות – הכול בידיים שלכם.
מה לעשות כבר היום (צ'ק-ליסט קצר):
לבחור קטגוריה ראשית שמייצגת את השירות המרכזי (זה משפיע על איפה תופיעו).
לוודא עקביות בפרטי העסק (שם/כתובת/טלפון) מול האתר ומול דפי רשתות חברתיות.
להעלות תמונות אמיתיות ועדכניות (חזית, צוות, עבודה/מוצרים).
לבנות "שגרה" של ביקורות: בקשו מלקוחות מרוצים להשאיר ביקורת, וענו לכולן.
אימות פרופיל – חשוב לדייק: בעבר זה אכן היה "בד״כ גלויה", אבל היום שיטות האימות משתנות ונקבעות אוטומטית על-ידי גוגל לפי סוג העסק, מידע ציבורי, אזור ועוד. ייתכן אימות בגלויה, טלפון/סמס, אימייל, אימות וידאו ועוד. מקור: Google Business Profile Help – Verify your business on Google
💡 טיפ פרקטי: אם נתקעתם באימות (למשל נדרש וידאו ואתם לא מצליחים להשלים), בדקו אם מופיעה לכם אפשרות אימות נוספת בתוך ממשק ניהול הפרופיל – ואם לא, פנו לתמיכה של Google Business Profile. לעיתים גוגל יכולה להציע חלופה בהתאם לנסיבות.
אין לכם אתר או דף נחיתה שמחזיר פניות כמו שצריך? פרופיל עסק הוא בסיס מעולה – אבל כדי לסגור יותר לידים, שווה לבנות דף נחיתה ממיר עם מסר ברור וטופס קצר. קישור
1.2 המאיץ: Google Ads תשלום עבור דיוק ומהירות
פרופיל עסק וקידום אורגני בונים יסודות, אבל לפעמים העסק צריך תוצאות עכשיו: לידים, שיחות, הזמנות או מכירות. כאן Google Ads נכנס לתמונה.
מתי זה הכי הגיוני?
כשצריך לייצר ביקוש בטווח קצר: פתיחת סניף, שירות חדש, מבצע, אירוע, עונתיות.
כשאתם רוצים "לקנות זמן" עד שה-SEO מתחיל לעבוד: אורגני הוא מרתון; ממומן נותן ספרינט.
הגדרת שפה בקמפיין לא "מתרגמת" שאילתות, והיא לא בהכרח מגבילה הופעה רק לפי שפת החיפוש.
בפועל, שפת קמפיין מתבססת בעיקר על שפת ממשק/דפדפן/העדפות שפה ושימוש בשירותי גוגל.
בישראל, לא מעט משתמשים עם ממשק באנגלית מחפשים בעברית – לכן בהרבה קמפיינים (בעיקר B2C) נכון להתחיל עם "כל השפות" ולתת לשליליות/מונחי חיפוש לעשות את הסינון. מקור: Google Ads Help – About language targeting
כלל אצבע:
B2C בישראל (שירותים מקומיים/צרכני): לרוב "All languages" + מודעות בעברית + ניטור מונחי חיפוש.
B2B או קהל בינלאומי: לשקול קמפיינים נפרדים לפי שפה/דף נחיתה, כדי לשמור על מסר מדויק.
1.3 הסינרגיה: למה לבחור כשאפשר לשלב SEO ופרסום ממומן?
SEO (אורגני) ו-PPC (ממומן) הם לא "או-או". לעסקים שמכוונים לגדול לאורך זמן, השילוב הוא לרוב המהלך החכם ביותר:
SEO בונה נכס יציב: תנועה "חינמית" לאורך זמן, אמון וסמכות, וקיצור תלות בתקציב.
השפעה עקיפה על ביצועי המודעות: עבודת SEO טובה לא "מעלה Quality Score" ישירות, אבל היא יכולה לשפר את חוויית דף הנחיתה, רלוונטיות התוכן ושיעור ההמרה – וזה תורם לאיכות ולביצועים במכרז (וגם פשוט הופך יותר קליקים ללקוחות).
רוצים להבין לעומק מה לבחור ומתי? מומלץ לקרוא גם: "קידום אורגני או קידום ממומן?" קישור.
בפרק 2 נרד לשורש השאלה שהכי מרגיעה בעלי עסקים בתחילת הדרך: איך המכרז עובד באמת, ולמה "מי שמשלם הכי הרבה" לא תמיד מנצח.
פרק 2: איך המכרז של Google Ads עובד באמת (רמז: זה לא רק כסף)
בכל חיפוש בגוגל מתקיים מכרז בזמן אמת שמחליט שתי החלטות קריטיות:
1) האם המודעה שלכם זכאית להופיע בכלל (Eligibility). 2) ואם כן – איפה היא תופיע ביחס למתחרים (Position / Placement).
החלק המרגיע: זה לא "מי שמשלם הכי הרבה מנצח". הכסף הוא רק חלק מהסיפור. גוגל שואפת להציג לגולש מודעות שיעזרו לו – ולכן היא מכניסה למשוואה גם איכות, רלוונטיות וחוויית משתמש.
2.1 המכרז בזמן אמת: מה קורה בשנייה שבה הלקוח לוחץ "חפש"?
כך נראה התהליך מאחורי הקלעים (בפישוט פרקטי, בלי מיתולוגיות):
שאילתת החיפוש נכנסת לדוגמה: "עורך דין מקרקעין בתל אביב".
גוגל בודקת מי "כשיר" להשתתף במכרז רק מפרסמים שהמילות־מפתח, הטירגוט, התקציב והמדיניות מאפשרים להם להופיע – נכנסים לתמונה.
מתקיימים מכרזים נפרדים לפי מיקומים בעמוד לדוגמה: מכרז ל"Top ads" (המודעות העליונות) ומכרז נוסף למיקומים אחרים בעמוד. המשמעות: לא תמיד "מקום 1" ו"מקום 4" נקבעים באותו מכרז.
לכל מודעה מחושב Ad Rank במכרז הספציפי Ad Rank הוא "ציון" שמייצג את התחרותיות של המודעה במכרז הנוכחי – והוא זה שקובע אם ואיפה המודעה תופיע.
גוגל מציגה את המודעות שעמדו בסף הדרוש לא כל מי שנכנס למכרז בהכרח יוצג; יש גם ספי מינימום (Ad Rank thresholds).
נקבע המחיר בפועל (Actual CPC / עלות לקליק בפועל) לרוב לא תשלמו את ה"מקסימום" שהגדרתם, אלא את המינימום הנדרש כדי לשמור על המיקום מול התחרות וביחס לספים.
הערת אמינות חשובה: בגרסה הקודמת של המאמר הופיעה אינפוגרפיקה עם נוסחה "Bid × Quality Score × Extensions". זו פשטנות מיושנת ומטעה. בפרק הזה תמצאו ניסוח עדכני ומדויק – ומומלץ להחליף גם את האינפוגרפיקה בהתאם.
2.2 Ad Rank: מודל חשיבה עדכני (2026) – בלי "נוסחה אחת"
במקום נוסחה קשיחה, עדיף לחשוב כך:
Ad Rank נקבע בכל מכרז לפי שילוב של גורמים, כולל:
הצעת המחיר (Bid) או ההחלטה האוטומטית של Smart Bidding במכרז הזה
איכות המודעה ודף הנחיתה במכרז (רלוונטיות, שיעור הקלקה צפוי, חוויית דף נחיתה)
ספי Ad Rank (ספי מינימום להשתתפות/הופעה)
התחרותיות במכרז (מי עוד מתמודד עכשיו ומה איכות/בידים שלו)
הקשר החיפוש (Context): מיקום הגולש, מכשיר, זמן, נוסח השאילתה, ועוד מאות "סיגנלים"
ההשפעה הצפויה של נכסי מודעה (Assets) ופורמטים נוספים (למשל Sitelinks / קישורי אתר, Callouts, Snippets, תמונות ועוד)
במילים פשוטות: גם אם תציעו Bid גבוה, אבל המודעה לא רלוונטית או דף הנחיתה חלש – אתם עלולים להפסיד מיקום (או לשלם יותר כדי להשיג אותו). מצד שני, מודעה מדויקת עם נכסים טובים ודף נחיתה חזק יכולה "לקנות" מיקום טוב יותר בעלות יעילה יותר.
מה אתם כן יכולים לשלוט עליו (ולהשפיע מהר)?
1) רלוונטיות מסר (Message Match): מילת המפתח ← מודעה ← כותרת דף נחיתה באותו קו. 2) נכסי מודעה (Assets) איכותיים: לא כ"קישוט", אלא כדי להגדיל נראות ו־CTR. 3) חוויית דף נחיתה: מהירות, מובייל, אמון, טופס קצר, CTA ברור. 4) מיקוד וניקיון בטירגוט: התאמות, מילות שלילה, מיקומים, שעות, מכשירים.
רוצים להעמיק בניהול מקצועי של קמפיינים (PPC) מעבר לבסיס?
2.4 כמה באמת משלמים על קליק? (Actual CPC) – ההסבר המדויק למתחילים
בפועל, Actual CPC הוא המחיר הסופי שתחויבו עליו עבור קליק – והוא לעיתים קרובות נמוך מה-Max CPC שהגדרתם.
הדרך הכי נכונה להבין את זה היא:
אתם משלמים את המינימום הנדרש כדי לשמור על המיקום מול המפרסם הבא (בהתאם ל-Ad Rank),
ולעיתים גם כדי לעמוד ב ספי מינימום (Ad Rank thresholds / "Reserve price").
המחשה מספרית (פשוטה, לא נוסחה קשיחה)
נניח שבשאילתה מסוימת אתם מתחרים מול 2 מפרסמים נוספים. המערכת מעריכה שלמודעה שלכם יש איכות גבוהה יותר (רלוונטיות + דף נחיתה + נכסים), ולכן אתם יכולים לנצח גם בלי להציע את הביד הכי גבוה.
מה המשמעות?
ייתכן שתופיעו מעל מתחרה שהגדיר Max CPC גבוה יותר,
וייתכן שתשלמו פחות ממנו לקליק – כי ה"מינימום הנדרש" עבורכם נמוך יותר.
חשוב: זו המחשה. בפועל המחיר מושפע גם מהקשר החיפוש, מהתחרות באותו רגע, מהספים ומהשפעת הנכסים.
פרק 3: תקצוב לפרסום בגוגל בישראל – מתאוריה למציאות
השאלה "כמה לשים בגוגל?" נשמעת פשוטה – אבל היא כמעט תמיד נשאלת הפוך. הדרך העסקית הנכונה היא:
יעד עסקי ← כמה לידים/מכירות צריך ← כמה קליקים צריך ← מה CPC צפוי ← מה התקציב הנדרש
בפרק הזה נבנה מסגרת חישוב פשוטה, ניישר קו על תקציב יומי/חודשי, ונבין למה לפעמים "התקציב לא הבעיה" אלא דף נחיתה ומדידה.
הטבלה הבאה נועדה לתת סדר גודל ולהוריד אי־ודאות. חשוב מאוד: אלו טווחים ממוצעים להמחשה, והם משתנים לפי תחרות, איכות מודעה ודף נחיתה, אזור, מכשיר, שעות, וסוג הקמפיין.
איך נבנו הטווחים? הערכה כללית על בסיס ניסיון מצטבר + Google Keyword Planner בישראל (מעודכן לינואר 2026).
ענף
דוגמה לכוונת חיפוש
CPC חיפוש טיפוסי (₪)
CPL טיפוסי (₪)
תקציב חודשי התחלתי מומלץ
שירותים משפטיים
"עורך דין מקרקעין תל אביב"
25-60+
250-900+
6,000-20,000
רפואה פרטית/אסתטיקה
"הזרקת בוטוקס מחיר"
8-25
120-450
4,000-12,000
שירותי בית דחופים
"מנעולן 24/7"
15-45
150-500
4,500-12,000
B2B (שירותים מקצועיים)
"אוטומציה שיווקית לעסקים"
10-35
200-800
5,000-15,000
איקומרס
"לקנות X אונליין"
2-12
(CPA) 40-250+
3,000-30,000
שימו לב: "CPL טיפוסי" תלוי מאוד בשיעור ההמרה בדף, באיכות הטירגוט, וביכולת שלכם לטפל בלידים. אותו CPC יכול לייצר CPL שונה פי 3-5 רק בגלל דף נחיתה/תהליך מכירה.
3.5 6 דרכים פרקטיות להוציא יותר מכל ₪1 (לפני שמגדילים תקציב)
1) שיפור שיעור ההמרה בדף נחיתה (זה כמעט תמיד המינוף הכי גדול) 2) הידוק טירגוט + מילות שלילה כדי לחתוך קליקים לא רלוונטיים 3) נכסי מודעה חובה כדי להגדיל CTR ולשפר נראות 4) מדידה נכונה של המרות (בלי זה Smart Bidding "לומד לא נכון") 5) סנכרון בין Ads לצוות מכירות (זמן תגובה + תסריט שיחה) 6) קמפיינים נפרדים לכוונות שונות (חיפוש "מחיר" ≠ חיפוש "הגדרה/מה זה")
אם אתם רוצים לקצר את הדרך ולהימנע מטעויות יקרות בתחילת הדרך:
פרק 4: מחקר מילות מפתח בשוק הישראלי – למצוא את מה שהלקוחות באמת מחפשים
מחקר מילות מפתח הוא המקום שבו מפרסמים חכמים "מרוויחים" את התקציב שלהם עוד לפני שהקמפיין עלה לאוויר. זה השלב שבו אתם מגדירים את גבולות המשחק: על אילו חיפושים אתם כן רוצים להופיע (כדי להביא לידים/מכירות), ועל אילו חיפושים אתם לא רוצים לשרוף כסף.
וב־2026 יש סיבה אחת שהנושא הזה חשוב אפילו יותר מפעם: גוגל מפרשת התאמות (Match Types) בצורה רחבה יותר, גם ב־Phrase וגם ב־Exact, ולכן השליטה האמיתית עוברת לשילוב של:
בחירת התאמות נכונה,
עבודה שיטתית עם דוח מונחי חיפוש (Search terms),
וניהול מילות מפתח שליליות באופן עקבי.
4.1 כוונת חיפוש: מה המשתמש באמת רוצה?
לא כל מי שמקליד משהו בגוגל הוא "ליד". כדי לבנות קמפיין רווחי, צריך להבין את כוונת החיפוש (Search Intent) – כלומר, באיזה שלב המשתמש נמצא במסע שלו.
שלוש כוונות עיקריות:
מידע (Informational): "מה זה…", "איך עושים…", "מדריך ל…". לרוב זו לא כוונת קנייה מיידית, אלא חיפוש ידע.
השוואה/בדיקה (Commercial Investigation): "מומלץ", "השוואה", "מחיר", "חוות דעת", "הכי טוב". לפעמים זה "חם" מאוד (למשל "עורך דין מקרקעין מחיר"), ולפעמים זה עדיין שלב בדיקה.
עסקה (Transactional): "להזמין", "לקנות", "ייעוץ", "הצעת מחיר", "דחוף", "קרוב אליי", "עכשיו". זו לרוב הכוונה הטובה ביותר להתחלה בקמפיין חיפוש לעסק קטן/בינוני בישראל.
כלל אצבע פרקטי: אם המטרה שלכם היא לידים/מכירות עכשיו – התחילו ממילות מפתח עם כוונת עסקה, ורק אחר כך התרחבו לבדיקת־ביניים ולמידע (אם זה מתאים לאסטרטגיה ולתקציב).
4.2 איך ישראלים מחפשים בפועל: עברית/אנגלית/שגיאות/מקומיות
השוק הישראלי "לא נקי" כמו דוגמאות אמריקאיות. אנשים מחפשים בצורה מעורבת, ולעיתים לא עקבית – וזה דווקא יתרון אם אתם מתכננים נכון.
מה חשוב לקחת בחשבון במחקר:
עברית + אנגלית באותו תחום: לדוגמה: "יועץ משכנתאות" לצד "mortgage advisor", או "CRM לעסקים" לצד "CRM system".
תעתיקים ושגיאות כתיב: לדוגמה "פספורט כארד", "וואטסאפ ביזנס", "פרפורמנס מקס". גוגל לפעמים "מבינה", אבל לא תמיד – ומצד שני זה יכול להכניס חיפושים לא רלוונטיים.
מקומיות חזקה: "בתל אביב", "בירושלים", "באזור השרון", "קרוב אליי". בישראל זה קריטי במיוחד בעסקים מקומיים ובסרוויסים (אינסטלטור/מנעולן/קליניקה וכו').
קבוצה "דחוף/מיידי" (איכות גבוהה, לפעמים CPC גבוה אבל ROI טוב),
קבוצה "מחיר/עלות" (יכול להיות איכותי, אבל לפעמים מושך שופינג־מחיר),
קבוצה כללית "שירות + עיר" (הליבה),
קבוצה "מידע" (אם בכלל).
4.3 התאמות מילות מפתח ב־2026: מה השתנה ואיך עובדים חכם
בגוגל אדס יש 3 התאמות עיקריות למילות מפתח: Broad / Phrase / Exact. אבל השינוי החשוב של השנים האחרונות הוא ש־Phrase ו־Exact כבר לא "התאמה טקסטואלית" אלא התאמה לפי משמעות (Meaning), כולל Close variants (וריאציות קרובות).
מה השתנה בהתאמות? (חשוב לקרוא לפני שמקימים קמפיין)Phrase/Exact יכולים להפעיל מודעות גם על ניסוחים שונים, לא רק על "אותו משפט". לכן אי אפשר "לנעול" קמפיין רק עם Exact ולחשוב שזה יישאר סטרילי. השליטה האמיתית מגיעה דרך: דוח Search terms, הוספת שליליות, ותיחום קבוצות מודעות לפי כוונה ודף נחיתה.
אז איך בוחרים התאמה נכון?
Exact match (התאמה מדויקת): נותנת הכי הרבה שליטה יחסית, אבל עדיין יכולה להתאים לפי כוונה/משמעות. טובה מאוד למילות ליבה, לשמות שירות ממוקדים, ולביטויים שאתם רוצים "לשמור נקיים".
Phrase match (התאמה לביטוי): מעולה כדי לתפוס חיפושי זנב ארוך סביב הליבה, ועדיין לשמור על כיוון.
Broad match (התאמה רחבה): לא "אסור" – אבל זה כלי מתקדם. בדרך כלל הוא עובד הכי טוב כשיש:
מדידה תקינה של המרות,
אסטרטגיית בידינג חכמה (Smart Bidding),
ורשימת שליליות איכותית שמתוחזקת לאורך זמן.
המלצת התחלה לפרסום חיפוש בישראל (לרוב העסקים):
התחילו עם Phrase + Exact על מילות ליבה מסחריות.
אחרי שיש דאטה והמרות – שקלו להוסיף שכבת Broad לקבוצות/קמפיינים נפרדים, כדי לא "לערבב" לימוד.
4.4 מתודולוגיית שליליות מסודרת: כך שומרים על תקציב נקי
אם יש הרגל אחד שמבדיל בין קמפיין שמייצר לידים איכותיים לבין קמפיין ששורף כסף – זה ניהול שיטתי של מילות מפתח שליליות.
4.4.1 בניית "רשימת שליליות בסיס" לפני ההשקה
עוד לפני שמעלים קמפיין, הכינו רשימת שליליות ראשונית שמטרתה לחסום כוונות "לא לקוח".
דוגמאות נפוצות (להתאמה לפי תחום):
חיפוש עבודה/קריירה: דרושים, משרות, קורות חיים, שכר, עבודה, התמחות
חינם/הורדות/חומרים: חינם, PDF, להורדה, הורדה, דוגמה חינמית, טמפלייט, קובץ
לימודים/קורסים (אם אתם לא מוכרים קורס): קורס, לימודים, הכשרה, תעודה, סילבוס
יד שנייה (אם אתם לא יד2): יד2, יד שניה, משומש
DIY/תיקון עצמי (אם אתם נותני שירות): איך לתקן, לבד, עשה זאת בעצמך, מדריך תיקון
פורומים/קהילות (לפעמים רלוונטי, לפעמים לא): פורום, ויקיפדיה
⚠️ זהירות: מילים כמו "מחיר" או "המלצות" יכולות להיות כוונה מסחרית מצוינת בהרבה תחומים. אל תשללו אותן אוטומטית – בדקו בדוח מונחי חיפוש מה קורה בפועל.
4.4.2 "דוח מונחי חיפוש" הוא מכונת השליליות שלכם
המקור הכי חשוב לשליליות חדשות הוא Search terms – מה אנשים באמת כתבו כשהפעילו את המודעה.
איך עובדים נכון בשבועות הראשונים:
שבוע 1: בדיקה כמעט יומית (5-10 דקות), הוספת שליליות "מלוכלכות" מהר.
שבוע 2-4: בדיקה 2-3 פעמים בשבוע.
אחרי חודש: בדיקה שבועית קבועה.
באותו דוח, כדאי לעשות גם את ההפוך:
מונח חיפוש שהביא לידים טובים? להוסיף כמילת מפתח "חיובית" (Phrase/Exact) ולתת לו מקום ברור.
4.4.3 רשימות שליליות משותפות
אם יש לכם כמה קמפיינים (או אתם מתכננים לגדול), נהלו Shared Negative Lists:
רשימת "חיפוש עבודה"
רשימת "חינם/הורדות"
רשימת "תמיכה/שירות לקוחות" (אם אתם לא מוקד שירות אלא מכירות)
זה חוסך טעויות, ויוצר עקביות.
4.4.4 פרט קטן עם השפעה גדולה: שליליות הן יותר "מילוליות"
בדרך כלל, שליליות לא מתרחבות כמו מילות מפתח רגילות. כלומר: אם שללתם "חינם", זה לא תמיד יתפוס "חינמי" או "בחינם!!!" בכל וריאציה, ובטח לא שגיאות כתיב. לכן:
✅ רשימת מילות מפתח ליבה עם כוונת עסקה (Phrase/Exact)
✅ חלוקה לקבוצות לפי נושא/כוונה (ולפי דף נחיתה)
✅ רשימת שליליות בסיס (חיפוש עבודה / חינם / קורסים / וכו')
✅ תוכנית תחזוקה: מי בודק Search terms ומתי
✅ הבנה בסיסית אם ומתי תוסיפו שכבת Broad (לא חובה ביום 1)
אם אתם רוצים שמישהו יבנה לכם את המחקר והמבנה בצורה מקצועית (כולל שליליות ותכנון לפי יעדים), אפשר להיעזר ב־שירות פרסום בגוגל לעסקים.
פרק 5: הקמת קמפיין החיפוש הראשון צעד־אחר־צעד מותאם לעדכונים בשנת 2026
אחרי שיש לכם כיוון תקציבי ומחקר מילות מפתח, הגיע הזמן להקים את הקמפיין הראשון. הממשק של Google Ads משתנה לעיתים, אבל העקרונות נשארים: מיקוד, מדידה, וניקיון תנועה.
המטרה בפרק הזה: שתוכלו לעלות לאוויר עם קמפיין חיפוש בסיסי, מסודר, ומוכן ללמידה – בלי טעויות קלאסיות שעולות כסף.
5.1 מבנה חשבון: איך לחשוב נכון על קמפיין וקבוצת מודעות
מבנה נכון הוא הדרך הכי קלה להפוך ניהול קמפיין לקל, ולשפר רלוונטיות לאורך זמן.
קמפיין (Campaign) הוא המקום שבו קובעים את ה"חוקים הגדולים": תקציב, מיקום, שפות, אסטרטגיית בידינג, ועוד.
קבוצת מודעות (Ad Group) היא יחידת הפוקוס: אשכול מילות מפתח סביב רעיון אחד + מודעה (או מעט מאוד מודעות) שמדברת בדיוק לאותו רעיון.
מילות מפתח + מודעה + דף נחיתה חייבים להיות "על אותו ציר". אם הקבוצה "עורך דין מקרקעין", המודעה והדף צריכים לדבר מקרקעין – לא "משרד עורכי דין כללי".
טיפ מבני קטן עם אימפקט גדול:
אם יש לכם מותג מוכר, שקלו מראש להפריד Brand ו־Non-Brand (גם אם זה לא ביום הראשון). זה עוזר למדידה ולהחלטות תקציב בהמשך.
5.2 הגדרות קמפיין: ההחלטות שבאמת משנות תוצאות
ניגשים ל־Google Ads ← לחצו על "+" ← יצירת קמפיין חדש.
5.2.1 יעד וסוג קמפיין
יעד מומלץ לרוב העסקים: לידים (או מכירות אם זה איקומרס).
סוג קמפיין: Search (רשת החיפוש).
5.2.2 רשתות: אל תדלגו על זה
במסך ההגדרות:
בטלו "Display Network / רשת המדיה" (במיוחד בהתחלה).
לגבי "Search partners / שותפי חיפוש": אפשר להתחיל בלי, או להפעיל ואז לנתח איכות. למתחילים לרוב עדיף להתחיל "נקי" ולהוסיף ניסויים בהמשך.
5.2.3 מיקום: ישראל זה לא מספיק – והכי חשוב: Presence
הגדירו אזור שירות אמיתי (ישראל / מחוז / עיר / רדיוס).
ואז: פתחו את Location options / Advanced location options ובחרו:
✅ Presence: People in or regularly in your targeted locations ולא: "Presence or interest".
למה זה קריטי בישראל? כי אחרת עסק בקריית אונו יכול לקבל לידים מאנשים ש"מתעניינים בתל אביב" – גם אם הם בכלל לא נמצאים באזור שאתם משרתים.
טיפ נוסף:
אם יש אזורים שאתם לא משרתים, הוסיפו אותם כ־Excluded (שלילה גאוגרפית).
5.2.4 שפות: להבין מה ההגדרה עושה באמת
הגדרת שפה בגוגל אדס לא "מתרגמת" חיפושים – היא בעיקר מסתמכת על שפת ממשק/דפדפן/הגדרות משתמש. בישראל, הרבה משתמשים עם ממשק באנגלית מחפשים בעברית, ולכן בהרבה עסקים הגיוני לבחור:
כל השפות (All languages) או לכל הפחות עברית + אנגלית, בתנאי שהמודעות והדף עדיין מתאימים לקהל.
5.2.5 תקציב ובידינג: מסלול מומלץ למתחילים (בשלבים)
ב־2026, הגישה הכי פרקטית היא לעבוד בשלבים – לא "להיתקע" על ידני לנצח, אבל גם לא לקפוץ ל־tCPA בלי בסיס.
שלב 1 (שבוע 1-2): אין לכם נתוני המרה יציבים עדיין
בידינג: Maximize Clicks (מקסימום קליקים)
מומלץ להגדיר תקרת CPC (Maximum CPC) כדי לא לקבל "הפתעות".
טיפ חשוב: Smart Bidding לא צריך "אלפי המרות", אבל כן צריך: מדידה נכונה, יעד המרה נכון, ומספיק נפח כדי ללמוד (בדרך כלל עשרות המרות בחודש זה כבר בסיס טוב, תלוי בענף).
5.2.6 נכסי מודעה (Assets): לא אופציונלי – חלק מהבסיס
במקום "Extensions / תוספים", היום עובדים עם Assets / נכסים. וזה כבר לא "נחמד שיהיה": נכסים משפיעים על נראות, CTR, וגם ההשפעה הצפויה של נכסים ופורמטים נוספים היא חלק משיקולי Ad Rank.
מה חובה כמעט בכל קמפיין חיפוש:
Sitelinks (קישורי אתר)
Callouts (הדגשות)
Structured Snippets (קטעי מידע מובנים)
Call asset (שיחה) – אם המטרה היא שיחות ויש מוקד/טלפון פעיל
Location asset (מיקום) – אם יש סניף/מפה רלוונטית
מומלץ מאוד (כשזה מתאים לעסק):
Image assets לחיפוש (בעסקים/מוצרים שבהם תמונה מוסיפה אמון/הקשר)
Price / Promotion assets (אם יש מחירון/מבצע ברור)
נכסי מותג (שם עסק/לוגו) אם הממשק מציע זאת לחשבון
5.3 יצירת קבוצת מודעות ראשונה: סדר ופוקוס
המטרה של קבוצת מודעות היא להיות "מיקרו־שיחה" אחת עם הלקוח.
איך עושים את זה נכון למתחילים:
התחילו עם 5-15 מילות מפתח סביב נושא אחד.
כתבו מודעה שמדברת בדיוק על אותו נושא.
שלחו לדף נחיתה שממשיך את אותו מסר (Message Match).
דוגמאות:
"הדברה בתל אביב" ≠ "לכידת נחשים" – שתי קבוצות נפרדות.
"רואה חשבון לעוסק פטור" ≠ "החזרי מס לשכירים" – נושאים שונים.
ככל שהקבוצות ממוקדות יותר – קל יותר:
להעלות רלוונטיות,
לקבל קליקים מדויקים,
ולשפר שיעור המרה.
5.4 מודעת RSA אחת חזקה: מה לשים בכותרות ומה לא להצמיד
ב־2026 הפורמט המרכזי בחיפוש הוא Responsive Search Ads (RSA).
RSA יכולה לכלול:
עד 15 כותרות (Headlines)
עד 4 תיאורים (Descriptions) וגוגל מרכיבה מהם קומבינציות שונות בהתאם לשאילתת החיפוש והקונטקסט.
כמה מודעות RSA לשים בקבוצת מודעות?
למתחילים ההמלצה הפרקטית היא:
RSA אחת חזקה + נכסים טובים, במקום 3 מודעות שמדללות דאטה.
רק אם יש נפח גבוה (הרבה קליקים/המרות), אפשר להוסיף RSA שנייה בזווית שיווקית שונה (למשל "מהירות" מול "אחריות"), כדי לבדוק בידול.
איך לבנות RSA טובה (בלי להסתבך)
כותרות מומלצות לכלול:
מילת מפתח ליבה אחת או שתיים (לא חייב בכל כותרת)
יתרון תחרותי אמיתי: ניסיון, זמינות, אחריות, מחיר התחלתי (אם קיים), דירוגים
מסר ישראלי שמוריד חשש: "שיחה תוך X דקות", "כולל אחריות", "הצעת מחיר מסודרת"
CTA ברור: "דברו איתנו", "קבלו הצעת מחיר", "השאירו פרטים"
תיאורים מומלץ לכלול:
הבטחה תמציתית + הוכחה/אמון + הנעה לפעולה
התאמה למובייל (קצר, חד, לא מסורבל)
Pinning (הצמדה): להשתמש מעט ובחוכמה
הצמדה מוגזמת פוגעת באפשרות של גוגל ללמוד. בדרך כלל מצמידים רק כשיש סיבה:
המודעה מביאה קליק. דף הנחיתה סוגר עסקה (או מפיל אותה). ובישראל – ה"אמת" היא שהרבה לידים הולכים לאיבוד בגלל חיכוך קטן: טופס ארוך, חוסר אמון, או אין כפתור שיחה ברור במובייל.
צ'ק־ליסט לדף נחיתה ממיר:
1) Message Match מיידי (0-3 שניות)
כותרת הדף דומה מאוד לניסוח של המודעה/מילת המפתח.
הגולש צריך להרגיש: "הגעתי בדיוק למה שחיפשתי".
2) CTA ברור מעל הפולד
טופס קצר או כפתור "דברו איתנו" ברור.
אם המטרה שיחות: כפתור חיוג בולט במובייל (לא להחביא בפוטר).
3) טופס קצר (שדות חובה בלבד)
בישראל, הרבה פעמים טופס קצר מנצח:
שם
טלפון (ושדה אחד נוסף רק אם באמת חובה)
4) אלמנטים של אמון ישראליים
ביקורות / דירוגים
לוגואים של לקוחות (אם רלוונטי)
אחריות / התחייבות
"מענה תוך X דקות"
וואטסאפ (אם זה ערוץ תמיכה/מכירה אצלכם)
5) שקיפות ופרטיות
אם אתם אוספים פרטים:
הוסיפו קישור למדיניות פרטיות: מדיניות פרטיות זה גם בונה אמון וגם נכון תדמיתית.
פרק 6: מדידה, המרות ואיך יודעים מה עובד (ומה רק "מרגיש" עובד)
הפעלתם קמפיין, נכנסות פניות, אולי גם טלפונים מצלצלים – מצוין. אבל בלי מדידה טובה, אתם נשארים עם תחושת בטן במקום עם תשובה עסקית: מה באמת הביא תוצאות, כמה זה עלה, ואיך משכפלים את זה.
בפרק הזה נבנה תשתית מדידה פרקטית לעסקים ישראליים: מה נחשב המרה, איך מודדים לידים ושיחות, איך מחברים ל־GA4, ואיך משפרים דיוק בעולם של חסימות/פרטיות עם Enhanced Conversions ו־Consent Mode v2.
6.1 לפני שמטמיעים תג – להחליט "מה נחשב הצלחה"
הטעות הכי נפוצה של עסקים היא למדוד "דברים קלים" במקום "דברים נכונים". לדוגמה: למדוד קליקים על כפתור במקום ליד אמיתי, או למדוד שיחת טלפון של 3 שניות כאילו הייתה פגישה.
כך מגדירים הצלחה בצורה עסקית:
המרה ראשית (Primary): הפעולה שתרצו שגוגל תייעל אליה (לרוב: טופס ליד / שיחה איכותית / רכישה).
המרה משנית (Secondary / Observations): פעולות תומכות (לדוגמה: קליק על וואטסאפ, צפייה בדף מחירון, הורדת PDF) – שימושיות לניתוח, לא תמיד לאופטימיזציה.
דוגמאות נפוצות לעסקים בישראל:
טופס ליד: "שליחת טופס" / "בקשת הצעת מחיר".
שיחה טלפונית איכותית: רק שיחות מעל X שניות (למשל 45-60 שניות) כדי להימנע מספאם.
רכישה באתר: Purchase עם ערך (Revenue).
קביעת פגישה: Book appointment / Calendly / טופס.
לידים שמבשילים ב־CRM: "ליד מאושר" / "עסקה נסגרה" (זה כבר שלב מתקדם – נגיע לזה ב־6.5).
כלל אצבע: אם לא הייתם מוכנים לשלם על הפעולה הזאת כסף "מהכיס", כנראה שהיא לא המרה ראשית.
6.2 ההמרה הראשונה שלכם: מעקב אחרי "דף תודה" או אירוע באתר
לרוב העסקים שמפרסמים לצורך לידים, הדרך הפשוטה והיציבה להתחיל היא:
דף תודה (Thank You Page): כל מי שסיים פעולה מגיע ל־URL ייעודי.
או אירוע (Event): אם אין דף תודה (טופס "באותו עמוד", SPA, מערכות סגורות), מודדים אירוע של "submit".
בגוגל אדס אפשר להגדיר המרות לאתר באמצעות Google tag (התג של גוגל), שמותקן על כל דפי האתר, ואז להגדיר המרה לפי URL או לפי אירוע.
צ'ק-ליסט הטמעה מהיר (בגובה העיניים):
באתר: ודאו שיש מסלול ברור אחרי שליחת טופס (דף תודה או טריגר אירוע).
ב־Google Ads: Tools / Measurement ← Conversions ← יצירת המרה חדשה (Website).
בחרו שיטת מדידה:
"URL" אם יש דף תודה – הכי פשוט ומהיר להתחיל איתו.
"Event" אם אין דף תודה.
הטמעת תג: ודאו שה־Google tag מותקן על כל דפי האתר (או דרך GTM), ושאירוע ההמרה מופעל במקום הנכון.
בדיקה: בצעו המרה "כמו לקוח אמיתי" ובדקו שהמערכת מזהה אותה (ראו סעיף 6.7).
אם אין לכם דף תודה או שהאתר "נלחם" בכם (ויקס/שופיפיי/מערכת מותאמת), לפעמים הכי מהיר לפתור את זה נכון הוא לשדרג את התשתית: בניית אתרים ודפי נחיתה ממירים (כולל הקמה מסודרת של דפי תודה, טפסים, ותסריטי מדידה).
6.2.1 Enhanced Conversions – שכבת דיוק שחייבים להכיר ב־2026
בעולם שבו יותר משתמשים חוסמים קוקיז/מעקב, גוגל מקדמת שימוש ב־Enhanced Conversions כדי לשפר התאמת המרות לקליקים – במיוחד בלידים.
במילים פשוטות: כשמשתמש משאיר פרטים (למשל אימייל/טלפון) בטופס המערכת יכולה לשלוח לגוגל נתוני לקוח מוצפנים (hashed) בצורה מאובטחת, כדי לשפר את היכולת "לזהות" שהליד הזה הגיע מהמודעה, גם כשיש מגבלות פרטיות.
מה צריך כדי שזה יעבוד טוב (במיוחד ל־Leads):
Auto-tagging פעיל בחשבון (כדי לשמור מזהים כמו GCLID).
שדה מזהה בטופס (לרוב: אימייל ו/או טלפון).
עמידה במדיניות נתוני לקוחות של Google Ads (כולל ענייני הסכמה ושימוש בנתונים).
איך מפעילים בפועל (בלי להסתבך):
אם אתם עובדים עם Google Tag / gtag: אפשר להפעיל Enhanced Conversions דרך הגדרות ההמרה ולמפות שדות טופס לפי ההנחיות.
אם אתם עובדים עם Google Tag Manager (GTM): לרוב זו הדרך הנוחה – מגדירים את תג ההמרה, מפעילים Enhanced Conversions וממפים את שדות הטופס.
אם אתם רוצים לקחת את זה שלב קדימה: אפשר לחבר ייבוא אוטומטי של המרות אופליין דרך Google Ads Data Manager או API (ראו 6.5).
טיפ פרקטי: לעסקים שמודדים לידים – Enhanced Conversions "סוגר חורים" במדידה, אבל הערך האמיתי מגיע כשאתם מתחילים להזין בחזרה לגוגל מי היה ליד איכותי/נסגר (Offline Conversions). אחרת, אתם עדיין עלולים לייעל ל"לידים זולים" שלא באמת שווים כסף.
6.3 חיבור ל־GA4 – לראות איכות תנועה, קהלים, וייבוא המרות
חיבור בין Google Ads ל־Google Analytics 4 (GA4) הוא אחד הצעדים הכי משתלמים למפרסם:
איכות תנועה: לא רק "קליק", אלא מה המשתמש עשה באתר (זמן, דפים, אירועים, מסלול).
קהלים לרימרקטינג: למשל "ביקרו בדף שירות ולא השאירו פרטים".
ייבוא המרות: אפשר למדוד אירועים ב־GA4 ולייבא אותם כהמרות ל־Google Ads (לפעמים זה נוח יותר לצוות אנליטיקה/Dev).
איך מחברים (בקצרה):
מתוך GA4: Admin ← Product links ← Google Ads links.
או מתוך Google Ads: Data manager ← חיבור GA4/Firebase.
חשוב: החיבור לא מחליף מדידה נכונה – הוא משלים אותה. לרוב, עסקים שמודדים לידים בצורה חדה עדיין יעדיפו המרה בגוגל אדס כ"אמת" לאופטימיזציה, ו־GA4 לניתוח עומק.
6.4 מדידת שיחות – כי בישראל הטלפון עדיין סוגר עסקאות
בהמון ענפים בישראל (רפואה, נדל"ן, שירותים לבית, B2B, ייעוץ) השיחה היא "המרה" הרבה יותר חשובה מטופס.
מה מודדים?
שיחות מהמודעה עצמה (קליק לחיוג במובייל, מתוך מודעת חיפוש).
שיחות מהאתר אחרי קליק על מודעה (המשתמש נכנס לאתר ואז מחייג).
גוגל תומכת במעקב המרות לשיחות, כולל מעקב שיחות לאתר, כדי להבין איזה קמפיין/מודעה הביאו טלפונים.
המלצה פרקטית:
הגדירו "המרת שיחה" רק מעל משך מינימלי (למשל 45-60 שניות) כדי לא לספור חיוגים בטעות/ספאם.
אם אתם עובדים חזק עם וואטסאפ/צ'אט – אפשר למדוד גם קליקים כ"המרה משנית", אבל אל תבלבלו את האלגוריתם עם "לידים" שלא באמת נסגרו.
בפועל זה מה שמאפשר לעבור מ־"כמה לידים קיבלתי?" ל־"כמה כסף באמת נכנס מהקמפיין?".
אם אתם רוצים לבנות את זה נכון (כולל חיבור CRM, תיוג לידים, אוטומציות, ודוחות), זה בדיוק המקום ל־ אוטומציה שיווקית – כדי שהדאטה יעבוד בשבילכם ולא להפך.
6.6 פרטיות והסכמה (Consent Mode v2): מה חובה, מה מומלץ, ומה נכון לעסק ישראלי
העולם זז לפרטיות, ובצדק. במקביל, עסקים עדיין צריכים למדוד כדי לנהל תקציב.
הדיוק הנכון כאן הוא כזה:
אם יש לכם תנועה/קמפיינים שכוללים משתמשים מה־EEA (האזור הכלכלי האירופי) ואתם מודדים התנהגות עם תגיות של גוגל – גוגל דורשת לאסוף בחירה/הסכמה ולהעביר אותות הסכמה (Consent Signals) כדי להמשיך להשתמש ביכולות מדידה ופרסונליזציה/רימרקטינג בהתאם למדיניות ההסכמה באירופה.
Consent Mode v2 הוסיף פרמטרים גרנולריים כמו aduserdata ו־adpersonalization.
בגוגל מצוין ש־aduserdata נדרש לשימושי מדידה מסוימים (כולל Enhanced Conversions ומדידת המרות מבוססת תג).
ומה לגבי עסק ישראלי "רק בישראל"?
אם אתם באמת פונים רק לישראל – זה לא בהכרח "חובה" משפטית כמו באירופה, אבל זה Best Practice שמקטין פערי מדידה ומשפר שקיפות מול המשתמשים.
אם יש לכם אתר עם תנועה גם מחו"ל (או קמפיינים שמכוונים לחו"ל) כדאי להתייחס לזה כסטנדרט עבודה.
דיסקליימר קצר: זה לא ייעוץ משפטי. בכל ספק (ובעיקר אם אתם פונים לקהלים באירופה/בריטניה) מומלץ לערב גורם משפטי/פרטיות.
כחלק מהשדרוג המקצועי של המדריך, מומלץ גם לוודא שיש באתר עמוד מדיניות פרטיות ברור: מדיניות פרטיות
6.7 בדיקות חובה: איך מאמתים שהכול עובד (לפני ששורפים תקציב)
לפני שאתם "נותנים לאלגוריתם לעבוד", תוודאו שהדאטה אמיתי.
צ'ק-ליסט בדיקה מהיר:
ביצעתם המרה ניסיונית אחת (טופס/שיחה) ובדקתם שהיא נרשמה.
ב־Google Ads ← Conversions: סטטוס ההמרה "מקליטה".
אם יש GA4: האירוע מופיע ב־Realtime / DebugView.
אין כפילויות (למשל אותו טופס נספר פעמיים בגלל שני תגים).
אם אתם עובדים עם שיחות: שיחות קצרות לא נספרות כהמרה (סף מינימום).
ואם אתם רוצים שמישהו יעבור איתכם על זה בצורה מסודרת (כולל אבחון פערים בין קליקים ללידים בפועל): פרסום בגוגל לעסקים או יצירת קשר
פרק 7: סוגי קמפיינים בגוגל ואיך לבחור נכון בשנת 2026
גוגל אדס היא לא רק "מודעת טקסט" בחיפוש. בפועל, גוגל היא אקו־סיסטם של ערוצים: חיפוש, יוטיוב, רשת המדיה, פידים של מוצרים, דואר Gmail, Discover ועוד – וכל מטרה עסקית דורשת שילוב אחר.
המטרה בפרק הזה: לעשות סדר, ולהראות איך לבחור סוג קמפיין לפי שלב במשפך (ליד חם מול בניית ביקוש), סוג העסק (שירותים/איקומרס/מקומי), ותשתית מדידה.
7.1 טבלת התאמה מעודכנת: מטרה > קמפיין > מתי לבחור
מטרה עסקית
סוג קמפיין מומלץ
מתי זה הבחירה הנכונה
מה חשוב לדעת
לידים חמים / לקוחות שמחפשים עכשיו
Search (רשת החיפוש)
כשיש כוונת קנייה ברורה ("עורך דין מקרקעין", "הדברה עכשיו", "קבלן שיפוצים")
דורש מחקר מילות מפתח ושליליות, ודף נחיתה ממיר
לידים/מכירות עם מינימום תפעול ופריסה רחבה
Performance Max (PMax)
כשיש לכם מדידה טובה ואתם רוצים שגוגל תחבר בין ערוצים (חיפוש/מדיה/יוטיוב וכו')
יתרון: סקייל; חיסרון: פחות שליטה/שקיפות; צריך נכסים (Assets) טובים
חנויות פיזיות / ביקורים / פעולות מקומיות
Performance Max for store goals
לעסקים עם סניפים/מיקומים שרוצים "Store visits", ניווט, שיחות
קמפיינים "Local" הוטמעו לעולמות Performance Max; המיקוד הוא יעדי חנות
איקומרס (מכירת מוצרים אונליין)
PMax for retail / Shopping
כשיש Merchant Center ופיד מוצרים מסודר
רלוונטי במיוחד אם יש קטלוג/מרווחים טובים; הפיד הוא הלב
בניית ביקוש וקריאייטיב "כמו סושיאל"
Demand Gen
כשאתם רוצים לייצר עניין לפני שהלקוח מחפש (Top/Mid funnel), או רימרקטינג ויזואלי
מופיע על YouTube (כולל Shorts), , ועוד
הערה קצרה על "Local Campaigns": אם אתם זוכרים את זה מהעבר – הקמפיינים המקומיים שולבו/שודרגו ל־Performance Max כבר החל מ־2022.
7.2 איך לבחור בפועל – תהליך קצר ב־5 שאלות
במקום לבחור "כי כולם עושים", שאלו:
האם הלקוח מחפש אותי עכשיו? כן ← Search. לא בטוח / צריך ליצור ביקוש ← Demand Gen / Video / Display.
האם אני רוצה שליטה גבוהה (מילות מפתח/שאילתות) או סקייל אוטומטי? שליטה ← Search. סקייל ← PMax (רק עם מדידה טובה).
מה "המוצר" שלי? שירות ← Search + רימרקטינג. קטלוג מוצרים ← Retail (Merchant Center + PMax/Shopping).
האם יש לי נכסי קריאייטיב? (תמונות, סרטונים, לוגואים, מסרים) אם לא – לפני Demand Gen/PMax, לבנות מינימום סט נכסים.
איך מודדים הצלחה? בלי המרות יציבות ובלי איכות ליד – אל תצפו ש־AI "ינחש" לבד.
7.4 יוטיוב בישראל – להבדיל בין "Ad reach" לבין "שימוש בפועל"
במדריכים רבים תראו נתונים גורפים על "אחוז שימוש ביוטיוב". בפועל, כשמדברים על פרסום, הנתון הכי שימושי הוא Ad reach – כלומר, לכמה ממשתמשי האינטרנט ניתן להגיע בפרסום לפי כלי הפרסום של הפלטפורמה.
לפי DataReportal (Digital 2026: Israel), YouTube ads reached כ־80.4% מבסיס משתמשי האינטרנט בישראל (ללא קשר לגיל) באוקטובר 2026. חשוב: DataReportal עצמו מדגיש ש־נתוני Reach פרסומי אינם בהכרח זהים למספר משתמשים פעילים בפועל.
מה זה אומר למפרסם?
וידאו הוא לא "נחמד שיהיה" – בהרבה תחומים זו הדרך הכי מהירה לבנות אמון ולהסביר ערך.
Shorts מאפשרים מסרים קצרים מאוד (Hook מהיר) ולעיתים ביצועים מצוינים לרימרקטינג/פרוספקטינג – בתנאי שהמסר חד וה־CTA ברור.
7.5 המלצת שילוב פרקטית לעסקים (בלי להסתבך)
אם אתם עסק שירותים שמטרתו לידים, שילוב מאוד נפוץ שעובד טוב:
Search ללידים חמים (מי שמחפש עכשיו).
רימרקטינג (Display / Demand Gen) למי שביקר ולא השאיר פרטים.
כשיש מדידה יציבה ונכסים טובים – PMax להרחבת סקייל.
פרק 8: אופטימיזציה בשבוע הראשון – מה עושים (ומה לא עושים)
הקמפיין עלה לאוויר – וזה בדיוק השלב שבו רוב המתחילים נופלים לאחת משתי קיצוניות:
לא נוגעים בכלל שבועות ("זה ירוץ לבד") ← ואז מגלים שנשרף תקציב על חיפושים לא רלוונטיים.
נוגעים כל יום בכל דבר ← ואז המערכת לא מצליחה "להתייצב", במיוחד אם עובדים עם אסטרטגיות אוטומטיות.
המטרה בשבוע הראשון היא לא "לנצח את גוגל" – אלא:
לוודא שהכול תקין טכנית (מדידה, קישורים, אישורים).
לנקות בזבוזים גדולים (חיפושים לא קשורים, מיקומים לא רלוונטיים).
לתת למערכת לאסוף מספיק דאטה כדי לקבל החלטות אמיתיות.
8.1 לפני כל אופטימיזציה: ודאו שהמדידה לא "משקרת"
בין אם אתם על Maximize Clicks או על Maximize Conversions / tCPA / Performance Max – בלי מדידה תקינה אתם משפרים משהו שאין לכם מושג אם הוא טוב.
בדיקת sanity קצרה (15 דקות):
האם פעולת ההמרה באמת קורית? נסו להשאיר ליד בעצמכם / לבצע רכישה בדמו, ובדקו האם ההמרה מופיעה בגוגל אדס (לעיתים באיחור).
האם ההמרה שאתם רואים היא "המרה עסקית" ולא פעולה לא רלוונטית? למשל: לחיצה על "צור קשר" במקום "שליחת טופס", או צפייה בעמוד במקום השארת פרטים.
אם המטרה לידים/טפסים: שווה לוודא שהטופס שולח גם ל-CRM/מייל שלכם, ושאין "לידים אבודים" (הטופס מדווח לגוגל אבל לא מגיע אליכם).
אם אתם רוצים לשדרג כבר עכשיו את הדיוק בעולם של חסימות/פרטיות – בפרק 6 המעודכן מומלץ להפעיל Enhanced Conversions ולבדוק התאמת Consent Mode v2 בהתאם לקהלים ולגיאוגרפיות.
8.2 תקופת למידה: למה הביצועים יכולים "להתנדנד" בהתחלה
אם אתם עובדים עם Smart Bidding (למשל Maximize Conversions / tCPA / tROAS) או עם Performance Max, תצפו לתקופה שבה המערכת "לומדת". בתקופה הזאת:
יום אחד יכול להיראות מצוין
ולמחרת פחות וזה לא בהכרח אומר שהקמפיין "נשרף" או "לא עובד".
מה חשוב להבין:
שינויים גדולים (תקציב, טירגוט, יצירת נכסים רבים, שינוי יעדי המרה) יכולים להאריך/לאפס למידה.
מצד שני, לתקן בעיות קריטיות (כמו המרה לא תקינה או בזבוז ברור על חיפוש לא רלוונטי) כן עושים מיד.
כלל אצבע פרקטי לשבוע ראשון:
שינוי גדול אחד כל כמה ימים (או פחות),
אבל ניקוי בזבוזים (Search Terms/מיקומים) – מותר ואף מומלץ.
8.3 צ׳קליסט יומי (10 דקות) – "תפעול בטוח" בשבוע הראשון
1) סטטוס מודעות ואישורים בדקו שאין מודעות/נכסים שנפסלו (Policy). אם משהו נפסל לטפל מיד.
2) קצב שריפת תקציב האם התקציב נגמר מוקדם מדי ביום?
אם כן: או שה-CPC גבוה, או שהביקוש גבוה – ובשלב הזה לא תמיד מעלים תקציב מיד. קודם בודקים איכות.
"חינם", "דרושים", "קורס", "הגדרה", "PDF" וכו' (תלוי ענף) כל דבר לא רלוונטי ← להוסיף כשלילה.
4) בדיקת מיקומים שמביאים לידים/קליקים אם אתם רואים תנועה מאזורים לא רלוונטיים, זו נורת אזהרה. בישראל, אחת הטעויות הכי יקרות היא שהקמפיין רץ על "Presence or interest" ומביא קליקים מאנשים "שמתעניינים" באזור – לא כאלה שנמצאים בו. אם עוד לא תיקנתם, בדקו את הגדרת המיקום וודאו שאתם על Presence (אנשים שנמצאים במיקום) כשזה מתאים לעסק מקומי.
5) בדיקת דף נחיתה (לינק, מובייל, מהירות, CTA) לפחות פעם ביום-יומיים: פתחו את הדף מהנייד. אם אתם לא מבינים תוך 5 שניות מה לעשות – גם הלקוח לא יבין.
8.4 צ׳קליסט פעמיים בשבוע – "שיפור בלי להרוס"
פה עושים צעדים משמעותיים יותר, אבל עדיין לא "מפרקים ובונים מחדש".
א) שליליות בצורה מסודרת (לא אקראית)
הגדירו רשימת שליליות בסיסית ברמת החשבון/קמפיין
הוסיפו שליליות חדשות רק אחרי שראיתם אותן בפועל בדוח מונחי חיפוש
שימו לב: שליליות אגרסיבית מדי יכולה לחתוך גם חיפושים טובים
ב) מודעות RSA: אל תדללו דאטה בשבוע הראשון, במיוחד למתחילים:
עדיף RSA אחת חזקה בכל קבוצת מודעות (או לכל היותר שתיים)
במקום 3-4 מודעות שמקבלות "טיפטופים" ולא מאפשרות להבין מה עובד
ג) נכסי מודעה (Assets): תקינות וכיסוי בדקו שיש לפחות "סט מינימום" שעובד:
Sitelinks
Callouts
Structured Snippets
Call (אם יש מוקד/טלפון שמוכנים לענות)
Location (אם יש סניף/מפה רלוונטית)
נכסים לא רק מוסיפים שטח מסך – הם גם יכולים להשפיע על הביצועים והנראות במכרז דרך "ההשפעה הצפויה של נכסים ופורמטים נוספים".
ד) דף נחיתה: שיפור נקודתי מהיר שבוע ראשון זה לא הזמן לשכתב אתר – אבל כן זמן לתיקונים שמעלים המרות:
Message Match: הכותרת בדף "מדברת" את מילת המפתח/הבטחת המודעה
CTA ברור מעל הפולד
טופס קצר יותר (פחות שדות)
אלמנט אמון ישראלי (ביקורות, אחריות, "חוזרים אליכם תוך X דקות", וואטסאפ אם מתאים)
9.2 AI Overviews: זה כבר לא "SGE ניסיוני" – זה פיצ'ר ליבה, וגם בישראל ובעברית
בעבר דיברו על SGE כניסוי. בפועל, גוגל מציגה היום את AI Overviews (סקירות AI) כחלק מיכולות החיפוש עצמן.
מה חשוב לדעת (נכון לעדכון ינואר 2026):
לפי Google Search Help, AI Overviews זמינים "לכל המשתמשים" במדינות רבות, כולל ישראל, בעברית.
גוגל מגדירה את AI Overviews כ-פיצ'ר ליבה (בדומה ל-Knowledge Panels). לא ניתן "לכבות" את הפיצ'ר, אבל אפשר לבחור אחרי החיפוש ב-Web filter כדי לראות "רק קישורים".
גוגל גם מדגישה שסקירות AI יכולות לכלול טעויות, וממליצה לבדוק מידע דרך הקישורים ומקורות נוספים.
אז מה זה עושה לפרסום ול-SEO?
אין כאן "סוף גוגל", אבל יש שינוי התנהגות אפשרי:
בחיפושים אינפורמטיביים ("מה זה…", "איך עושים…") ייתכן שחלק מהמשתמשים יקבלו תשובה בלי להקליק הרבה.
בחיפושים מסחריים/לוקאליים/עם כוונת קנייה, מודעות עדיין יכולות להיות חזקות – כי המשתמש רוצה לבצע פעולה, לא רק להבין מושג.
איך נערכים בפועל (בלי תיאוריות)
לחדד מסרים במודעות אם המשתמש עומד מול תוצאות עם סקירת AI, המודעה שלכם צריכה להיות יותר "עסקית" וברורה:
הצעת ערך ברורה
בידול
הוכחה/אמון
CTA חד
להשקיע ב-Message Match ודף נחיתה שסוגר במצב שבו תנועה יכולה להיות יותר "מבושלת" (פחות קליקים, יותר כוונת פעולה), דף נחיתה בינוני הופך לאובדן כסף.
לחזק נוכחות אורגנית כ"מקור" כדי להופיע חזק יותר בכל עולם החיפוש (כולל עולמות AI), חשוב לבנות תוכן איכותי, עמודי שירות חזקים וסמכות. להעמקה:
9.4 השורה התחתונה (2026): מי שמנצח הוא מי שמנהל מערכת, לא מי שמזיז "בידים"
בעולם שבו:
החיפוש משתנה עם AI Overviews
המדידה פחות מושלמת
Google Ads יותר אוטומטי
היתרון התחרותי עובר ל:
מסר חד והצעת ערך
דף נחיתה ממיר
מדידה חכמה (עם פרטיות)
ותהליך מכירה שמוציא ערך מהליד
פרק 10: סיכום ומסלול קדימה
הגעתם לסוף המדריך – וזה בדיוק המקום שבו עסקים נפרדים לשתי קבוצות: אלה שממשיכים "לנסות" בלי מערכת עבודה, ואלה שמיישמים מסלול ברור ומתחילים לראות תוצאות עקביות.
הפרק הזה מסכם את עקרונות הליבה, ואז נותן מסלול פעולה קצר ל־30/60/90 ימים כדי להפוך את הידע לתוצאות בשטח.
10.1 ארבעה עקרונות שמחזיקים כמעט כל חשבון מצליח
1) רלוונטיות מנצחת, אבל לא בגלל "כפתור קסם"
הדבר הכי חשוב בגוגל אדס הוא התאמה בין: שאילתה ← מודעה ← דף נחיתה ← פעולה (המרה).
ככל שההתאמה טובה יותר, גוגל נוטה לתגמל אתכם בביצועים טובים יותר במכרז:
שיעור הקלקה צפוי טוב יותר
רלוונטיות גבוהה יותר
חוויית דף נחיתה טובה יותר
ונראות טובה יותר עם נכסי מודעה (Assets)
הערה מקצועית חשובה: Quality Score (1-10) הוא מדד אבחוני בחשבון. הוא עוזר לזהות בעיות, אבל הוא לא "מכפיל" ישיר במכרז. בפועל, מה שקובע הוא איכות וביצועים במכרז עצמו (בהקשר החיפוש, התחרות, וההשפעה הצפויה של נכסים ופורמטים נוספים).
2) התחילו פשוט, תגדלו חכם
הטעות הכי נפוצה היא לפתוח יותר מדי קמפיינים/קבוצות/כיוונים לפני שיש בסיס.
מסלול בריא לרוב העסקים:
להתחיל עם קמפיין אחד או שניים שמביאים את הליבה העסקית
לבנות מבנה נקי (שירות/קטגוריה = קבוצת מודעות/נושא)
ורק אחרי שיש נתונים יציבים – להתרחב
אם יש לכם כמה שירותים, עדיף להצליח עם 1-2 שירותים שמכניסים כסף, ואז לשכפל את המתכון.
3) בלי מדידה טובה – אין אופטימיזציה, יש "ניחושים"
המדידה היא המצפן:
מה עלה לכם ליד/מכירה
איזה קמפיין באמת עובד
ומה צריך להרחיב או לעצור
ב־2026, עסקים רבים נדרשים לשדרג מדידה כדי לצמצם "חורים":
Enhanced Conversions (בעיקר ללידים)
והגדרות הסכמה/פרטיות בהתאם לקהלים ולמדינות (Consent Mode, לפי הצורך)
אם אתם בשלב שבו אתם רוצים לקחת את המדידה מעבר ל"טופס נשלח" ולהתחבר לתוצאות מכירה/CRM – לרוב כדאי לשלב גם אוטומציה ותהליך: אוטומציה שיווקית
4) שיפור קבוע עדיף על "שינוי גדול" פעם בחודש
החשבון הטוב לא בהכרח "גאוני". הוא פשוט מתוחזק נכון:
ניקוי מונחי חיפוש לא רלוונטיים
חיזוק נכסי מודעה
בדיקות מסרים במודעות
ושיפור דפי נחיתה
זו עבודה של שגרה, לא של הברקה אחת.
10.2 מסלול מעשי ל־30/60/90 ימים
כדי שלא תסיימו את המדריך ותעברו הלאה, הנה מסלול קצר שמייצר מומנטום.
ימים 1-7: לבנות בסיס אמיתי
לוודא שהמרות נרשמות נכון (בלי כפילויות ובלי "המרות" לא עסקיות)
לבדוק מונחי חיפוש ולהוסיף שליליות בסיסית
לוודא שהדף עובד מעולה במובייל וה־CTA ברור
לוודא שיש סט מינימום של נכסי מודעה (Assets): Sitelinks, Callouts, Structured Snippets, Call/Location כשמתאים
כדי להמחיש איך העקרונות נראים במציאות, הנה דוגמאות היפותטיות (להמחשה בלבד). התוצאות בפועל תלויות בענף, בתחרות, במרווחים, בדף הנחיתה, במהירות מענה לליד, ובאיכות המדידה.
דוגמה 1: משרד עורכי דין מקומי
יעד: יותר פניות איכותיות על שירות ספציפי
מה עשו: פיצול לקבוצות מודעות לפי שירות, מסרים מדויקים, שליליות, דף נחיתה ממוקד עם הוכחות אמון
תוצאה סבירה להמחשה: ירידה הדרגתית בעלות לליד ושיפור איכות הפניות תוך 2-4 חודשים
דוגמה 2: חנות איקומרס בתחום תחרותי
יעד: מכירות רווחיות לאורך תקופת חגים
מה עשו: פיד מוצרים מסודר, קמפיין Shopping/PMax, רימרקטינג, בדיקות קריאייטיב, מדידה מסודרת לערך רכישה
תוצאה סבירה להמחשה: שיפור ב־ROAS בתקופות חזקות כשמבצעים ואופטימיזציה עובדים יחד
דוגמה 3: עסק שירות מקומי
יעד: יותר שיחות איכותיות באזור שירות מוגדר
מה עשו: טירגוט מיקום נכון, נכסי שיחה ומיקום, סף מינימום לשיחות כהמרה, שליליות שמנקה "חינם/דרושים/מידע"
תוצאה סבירה להמחשה: פחות שיחות סרק, יותר פניות רלוונטיות, ושיפור יציבות הקמפיין תוך מספר שבועות
10.4 מה עושים עכשיו
יש לכם שני נתיבים טובים ושניהם לגיטימיים:
ליישם לבד בצורה מסודרת (עם המסלול של 30/60/90 ימים)
לקבל ליווי מקצועי כדי לקצר ניסוי־וטעייה ולהימנע מטעויות יקרות
אם אתם רוצים שמישהו יעבור איתכם על החשבון, המדידה, הדף והאסטרטגיה וייתן תכנית פעולה מותאמת לעסק: פרסום בגוגל לעסקים | יצירת קשר
פרק 11: הצעד הבא, איך לבחור את רמת הליווי שמתאימה לעסק
המדריך נתן לכם בסיס מצוין. עכשיו נשאר לבחור את הדרך שמתאימה למשאבים, לזמן וליעדים שלכם.
11.1 שלוש דרכים להתקדם מכאן
אפשרות א: עושים לבד, אבל עושים נכון
אם אתם רוצים להמשיך לבד – מומלץ לאמץ 2 הרגלים קבועים:
בדיקה שבועית של מונחי חיפוש ושליליות
בדיקה שבועית של יחס קליקים ← לידים בפועל (לא רק בדו״ח Ads)
ולשקיפות ואמון באתר (כחלק מהסטנדרט המקצועי): מדיניות פרטיות
איך לבחור סמנכ"ל שיווק במיקור חוץ בלי לשלם מחיר יקר על טעויות ניהול
עלות העסקת סמנכ"ל שיווק בכיר במשרה מלאה בישראל: שכר ממוצע חודשי של כ-105,000 ש"ח, לא כולל עלויות נלוות. העלויות משתנות מאוד בהתאם להיקף העבודה, הניסיון של ה-CMO והצרכים הספציפיים של החברה. לרוב, ניתן למצוא שלושה מודלים עיקריים: שעתי: תעריפים שעתיים נעים בדרך כלל בטווח רחב, לעיתים 300-800 ש"ח לשעה ואף יותר, בהתאם להי…1 בספטמבר 2024
כשוידאו מסביר את הערך טוב יותר מטקסט (טיפולים, הדרכות, נדל"ן, קורסים)
לא חייב הפקה יקרה – אבל חייב מסר חד ובניית אמון
אפליקציה
App campaigns
אם המוצר הוא אפליקציה, והמטרה היא התקנות/פעילות
חייב אירועי in-app והגדרת ערכים
נותני שירות בקטגוריות נתמכות
Local Services Ads (Google Verified)
כשאתם בענף שבו LSA פעיל ורוצים לידים "Pay per lead"
ה־Google Guarantee הופסק מ־7 בנובמבר 2025, והדגש עבר ל־Verified
אלמוג סוסין
סמנכ"ל שיווק במיקור חוץ
15 שנות ניסיון בהובלת תהליכי שיווק אסטרטגיים, חדירה לשווקים חדשים, רכישת לקוחות, גידול ריווחיות וניהול פרפורמנס מרקטינג עם תקציבים של עשרות מיליוני שקלים, במגוון חברות, החל מסטרטאפים בשלבים מוקדמים ועד לחברות נסחרות.
